פרויקט זוכה פרס ראשון בתחרות פומבית "שתי ערים וים", 2010.
קריאה עירונית:
הטריטוריה של התפר עשויה לזמן הפרדה וזֵהות אך גם הכְלאה, מפגש, חליפין ויצירה של חדש. מיפוי אזור התפר ברוח זאת, כלומר ברגישות לשונה כמו גם למתערבב ולנוצר, הניב קריאה עירונית חלופית: במקום הגבול המוניציפאלי, הופיעה סיטואציה מרחבית של מפגש בין שתי שלוחות טופוגרפיות והיסטוריות מובהקות ותווך של אפשרויות ביניהן. השלוחה היפואית מתחילה בעג'מי ומסתיימת בג'בליה – גבעת עליה, והשלוחה הבת-ימית מוגדרת על-ידי חוף הים ממערב ורחוב בלפור ממזרח.
מטרה:
מטרתו של הפרויקט היא לחשוף ולהעצים את האופי הנבדל והמובהק של השלוחה היפואית ושל השלוחה הבת-ימית, ולפתח ביניהן תווך משמעותי של ציבוריות עירונית תוססת,תווך של מפגש, חליפין ויצירה המשותף לאוכלוסיות שונות.
עקרונות התכנון העיקריים:
בידול והעצמה של השלוחות וייחוסן לחזית הימית. השלוחה היפואית: בינוי מחדש של הקצה הדרומי של שלוחת עג'מי-גבעת עליה כמרחב ציבורי ייחודי פיסית ופרוגרמתית, המופנה אל החזית הימית; השלוחה הבת-ימית: יצירת דופן חדשה לשלוחה הבת-ימית, המתפקדת כרצף ציבורי מסחרי-תרבותי-קהילתי פעיל המופנה אל הים.
התווך הזולג והחיים הציבוריים בחוץ: התוואי הטופוגרפי הייחודי שעוצב בין השלוחות, מזמן את הזליגה של העיר אל החוף והחוף אל העיר. 'הכיכר הזולגת' היא תווך נופי ועירוני של חיים-ציבוריים-בחוץ, המוגדר וניזון מהפעילות בדפנות שתי השלוחות ובכיכר עצמה. התווך עשוי כרצף של פלטות מדורגות הזולגות אל חוף הים. הוא מכליא את הפעילות החופית המשוחררת והתנועה אל החוף וממנו עם פונקציות ציבוריות ומסחריות ופעילות המאפיינת בד"כ את לב העיר, ובכך מנכיח ומשיב את העוצמה השוקקת של הים בעירוניות שתי הערים.
מרכיבי התכנון: 'הכיכר הזולגת' J, 'המצוק הבנוי' העשוי מהחלק הצפוני A+B, 'הזירה' D והחלק הדרומי C+E, 'הקצה המחורץ'F+G+H, 'טיילת המצוק' K, הפארק הלינארי M וגבעת הכורכר N.
צוות התכנון: מיכל יוקלה, אורית שמואלי, ורדית צורנמל, מיכל טורנר.
