הצעה לתחרות יד לבנים רמת ישי. הפרויקט עלה לשלב השיפוט הסופי. צוות התכנון: מיכל יוקלה, נועה ברעם.
הפרוגראמה, המשלבת ספריה עם חללי פעילות שונים, מאפשרת לבניין לזכור, זאת לצד היומיומי הפועם בתוכו. ההעמדה הדרומית הארכנית מפנה את עיקר השטח לרחבת נופלים המשמשת את התושבים בימי זכרון – כאשר הבניין הוא כתפאורה לרחבה, ובימי חולין – כשטח ציבורי המעודד פעילות ומפגש. מתוך רחבת הנופלים קמה ועולה הקרקע, מתקפלת וכולאת חלל. כך, נח הבניין בחלקו הנמוך של השטח ונצמד לקצהו הדרומי, תוחם את סמטת אמנון ותמר לארכה ומהווה עבורה דופן המתחברת לשכונה. סמטת האגוז אשר במצבה הקיים נקטעת בסמוך לאתר, ממשיכה ובכך מאפשרת גישה מתוך השכונה לרחבת הנופלים החדשה ולבניין.
לבניין שתי מערכות מובחנות זו מזו הן מבחינה פרוגראמאתית והן מבחינה חומרית – חלל הכניסה המונומנטאלי ממפלס הרחבה וקיר הנופלים, חלל הספריה התחתון וטרסות הישיבה הממשיכות את פיתוח השטח מאפשרים מקום לזכרון והנצחה, לצידם חיה ופועמת מערכת קלה של כיתות למידה ופעילות במפלסים שונים המטיילת בחלל הבניין, צופה אליו ונצפית ממנו. הספריה כמקור ידע, קושרת בין שני אלו. זכרון ויומיום מובחנים, אך שזורים זה בזה ולמעשה מקיימים אחד את השני בבניין.
שתי החזיתות המרכזיות בבניין, הצפונית והדרומית, מתפקדות גם הן כשני פנים לבניין – בעוד החזית הצפונית רשמית, אחידה ופתוחה, החזית הדרומית מפורקת יותר, רב שכבתית וחומרית, ובעלת קנה מידה אנושי שכונתי.
