חיים עירוניים היו שם קוד לאינטנסיביות וצפיפות שלצדן נגישות
לשירותים ולפנאי, אבל הקורונה פירקה את כל מה שידענו על עיר
ועל החיים בה. אם נשתמש בתובנות של הפירוק הזה, נוכל לבנות
שגרה שבה הבניין, השכונה והרחובות יהיו טובים אלינו
הדירות והבתים שלנו נהפכו למרכז חיינו – בהם אנו נמצאים, מהם אנו עובדים,
בתוכם אנו מקיימים קשרים חברתיים עם הקרובים לנו ביותר וגם עם הרחוקים.
המרחב הפתוח, הרחובות והגינות – התרוקנו. חנויות ומשרדים – סגורים, ריקים,
דלילים. מוסדות תרבות ועסקי בילוי ופנאי – סגורים כבר חודשים ארוכים, עסקים
רבים פשטו רגל. התחבורה הציבורית הצטמצמה וכלי הרכב הפרטיים משמשים אותנו
הרבה פחות. גם כשאנחנו לא נמצאים תחת סגר או תחת מגבלת 1,000 מטרים, אצל
רובנו הצטמצם מרחב המחיה לרדיוס קטן למדי סביב הבית שלנו ובתוככי השכונה.
מתוך כתבתה של אדר' מיכל יוקלה. פורסם בתא 'תלם'
